איך בוחרים פירסר?

לעולם אל תבחרו פירסר עפ"י: הקירבה שלו למקום מגוריכם, המחיר הזול שהוא גובה, המודעה היפה שהוא פירסם בעיתון, או סתם בגלל שהוא ידיד טוב של אחותכם הגדולה…
מסתובבים בעולם הרבה פירסרים מצויינים, אבל כמוהם, קיימים עוד יותר הרבה פירסרים חובבנים. שני השיקולים העיקריים שצריכים לבוא בחשבון מבחינתכם כשאתם בוחרים פירסר, הם: מקצועיות וסטריליות.

קבלו המלצות
אם אתם לא "מתחוררים" מנוסים, יהיה לכם קשה מאד לבחון בעצמכם את הפירסר שעומד מולכם. לכן הדרך הכי טובה תהיה, פשוט ללמוד מניסיונם של אחרים. אל תיכנסו באקראיות אל הסטודיו הראשון שתיתקלו בו. אתם לא קונים פחית קולה. אתם הולכים לבצע בגוף שלכם תהליך פשוט אמנם, מבחינה רפואית, אבל צריך לדעת לבצע אותו ופירסר חובבן עלול לסכן את בריאותכם. לכן, הדרך הטובה ביותר בשבילכם היא פשוט לשאול חברים שכבר נושאים בגאווה פירסינג/ים על גופם, ולקבל מהם המלצה ספציפית על הפירסר שלהם. אל תסתפקו בשם של הסטודיו, כי בהרבה מקומות עובדים מספר פירסרים, ולכל אחד מהם יש את הרמה שלו. בררו מי הפירסר הספציפי שאליו נשלחתם ולכו רק אליו.

בדקו את רמת הסטריליות
לשמחתינו, פירסר שעובד בתנאים לא סטריליים הוא דבר נדיר בשנות האלפיים. היום, יותר מתמיד, לשמור על סטריליות של 100% זו משימה פשוטה וזולה. חוץ ממדינות העולם השלישי, כמעט ולא תמצאו פירסר שמשתמש במחט משומשת או עובד בלי כפפות.
בכל זאת, אל תתביישו לבקש מהפירסר שיראה לכם איך הוא עובד. אל תסתפקו בחתיכת-נייר שתלויה על הקיר שכתוב בה: "רישיון ממשרד הבריאות". כל אחד יכול להשיג (או לזייף) אחת כזאת. בקשו לראות בעיניים!
פירסר מקצועי צריך להחזיק בסטודיו מכשיר "אוטוקלאב". זהו מכשיר שנראה כמו תנור, שעובד על חום גבוה (כ-130 מעלות) ואדים. במכשיר הזה אנחנו מעקרים את הכלים שאינם לשימוש חד-פעמי, כדי לוודא ששום יצור לא חי עליהם.
המחטים חייבות להיות חד-פעמיות, והעגילים חייבים להיות חדשים ומסוטרלים (מעוקרים).
המחט והפורספס (המלקחיים שמשמשים לאחיזת האיבר שמנקבים), או כלי העזר האחרים, חייבים להגיע באריזה סטרילית סגורה הרמטית. על האריזה יש אינדיקטור שמסמן שהיא עברה סיטרול.
הפירסר חייב לעבוד עם כפפות חד-פעמיות, ואסור לו לגעת במשך ביצוע תהליך הפירסינג בשום חפץ שאינו מכוסה בניילון או בנייר מיוחד, פרט לציוד הפירסינג כמובן.

בדקו את רמת המקצועיות
פירסרים רבים תולים לראווה צילומים של עבודות שלהם על קירות הסטודיו. אם אצל הפירסר שלכם אין תמונות על הקיר – בקשו לראות תיק-עבודות. ( אני לא מאמין שמישהו יהיה שפל עד כדי כך שיראה לכם עבודות שהן לא שלו…) חפשו באלבום הצילומים פירסינגים זהים לסוג הפירסינג שאתם מתכוונים לעשות, ובידקו את הרמה המקצועית שלהם. אם אתם מבקשים לבצע פירסינג נדיר, ובאלבום העבודות הוא לא מופיע – הסתכלו על הפירסינגים שכן מופיעים ובחנו אותם. פירסר מקצועי יהיה מסוגל לבצע בצורה מושלמת גם פירסינגים שהוא טרם ביצע. אם מסיבה כלשהי, הוא יחשוב שהפירסינג שביקשתם "גדול" עליו – תהיו בטוחים שהוא יאמר לכם בזמן, ולא יהפוך אתכם לשפני-ניסיונות.
בנוסף, על פירסר מקצועי תוכלו לסמוך שימליץ עבורכם על העגיל המתאים עבורכם, מבחינת צורתו, גודלו, החומר שהוא עשוי ממנו, והכי חשוב, איכותו (פירוט תמצאו בפרק "אילו סוגי עגילים קיימים?").

שוחחו עם הפירסר
חשוב מאד שתהיה ביניכם לבין הפירסר תקשורת טובה. רצוי שהוא יהיה נחמד ולא קצר-רוח ועצבני. פשוט יהיה לכם יותר כיף להתחורר אצלו, במיוחד אם אתם מתרגשים או פוחדים קצת…

לא לשכוח!
אתם לא קונים חולצה, שאם גיליתם אחרי הקנייה שהיא היתה באיכות נמוכה – תוכלו לזרוק אותה לפח ולקנות חדשה. זה הגוף שלכם. אם הנזק שגרם לכם פירסר לא מקצועי הוא אסטטי בלבד, והניקוב יצא לא מדוייק או עקום – ניחא. תוכלו להוריד את העגיל מייד, לחכות תקופה קצרה ולנקב שוב, הפעם אצל פירסר מקצועי. אבל אם תקראו לעומק את הפרק "האם זה מסוכן?" תבינו, שבהרבה מקרים הסיכון בבחירה לא-נכונה של פירסר עלול להיות הרבה יותר חמור… גם אם זה אומר מבחינתכם לחכות קצת עם הפירסינג, לחסוך עוד קצת כסף, או לנסוע קצת יותר רחוק – זה בסוף משתלם. תבדקו טוב ואל תתפשרו!!