מה קורה אם מורידים את העגיל?

השאיפה הטבעית של הגוף, היא לסגור באופן אוטומטי את החור, אבל העגיל מונע ממנו לסתום אותו לגמרי. אם הפירסינג שלכם חדש, הוא עדיין מוגדר כפצע, ולגוף יהיה מאד קל לסתום אותו – גם אם תורידו את העגיל לזמן קצר מאד. בימים הראשונים, גם אם תורידו את העגיל לחצי-שנייה – תגלו שכבר איבדתם את הפירסינג. ככל שיעבור הזמן, הגוף יבנה בתוך הפירסינג, מסביב לעגיל, מין תעלה העשוייה רקמה שמזכירה עור. ככל שבניית התעלה הזו תתקדם – ייקח לגוף יותר זמן לסתום את החור, ותוכלו להישאר בלי העגיל לזמן ארוך יותר, מבלי להסתכן באיבוד החור. חשוב שתדעו, שגם אם החור לא יסתם – הוא יצטמצם לאט לאט, ואתם עלולים לגלות שפתאום העגיל פשוט עבה מדי, והוא לא נכנס. אם מדובר בפירסינג שעדיין לא החלים, אל תנסו בשום אופן לדחוף אותו בכח, כי אתם פשוט תפצעו את התעלה, שעדיין לא בנוייה לגמרי ועדיין רגישה, המקום יהפוך לרגיש, ידמם, יתנפח וזה יקשה עליכם עוד יותר את החדרת העגיל. בסופו של דבר, אתם תתייאשו מהניסיונות, לא לפני שהספקתם לגרום לריקמה הפנימית נזק בלתי הפיך!
אז, ההמלצה היא, קודם כל, לא להוציא את העגיל לבד לפני שהפירסינג החלים לחלוטין. אם יש לכם סיבה מסויימת להוריד אותו, למשל, כדי להחליף לעגיל חדש – עדיף לתת לפירסר מנוסה לעשות את זה במקומכם. אבל אם כבר הורדתם את העגיל, ואתם מגלים שנדרש כח על מנת להחזיר אותו – עזבו את זה. המלחמה אבודה מראש… קפצו לסטודיו, ותנו לפירסר לנסות.

אם הורדתם את העגיל ולא החזרתם אותו – החור, כאמור, יסתם. הזמן שייקח לו להסתם לחלוטין, משתנה לפי המקום בגוף, ולפי כמות הזמן שיש לכם את הפירסינג. גם פירסינג בריא לגמרי, ברוב המקרים נסתם בסופו של דבר, רק שלוקח לו קצת יותר זמן, מאשר לפירסינג חדש. חשוב מאד, במקרה שמדובר בפירסינג חדש, שתמשיכו לטפל, בהתאם להוראות הטיפול הרלוונטיות, גם אחרי שהורדתם את העגיל – עד שהחור ייסתם לחלוטין.
הסימן שיישאר לכם, אם תורידו את העגיל, משתנה גם הוא לפי אורך הזמן שהייתם עם העגיל, לפני שהורדתם אותו. וככל שתורידו את העגיל סמוך יותר ליום הניקוב – כך הסימן שיישאר יהיה בולט פחות.