לעולם אל תבחרו מקעקע עפ"י: הקירבה שלו למקום מגוריכם, המחיר הזול שהוא גובה, מבחר הדוגמאות הגדול שלו, המודעה היפה שהוא פירסם בעיתון, הזמן הפנוי שלו בשבילכם, או סתם בגלל שהוא ידיד טוב של אחותכם הגדולה…

מסתובבים בעולם הרבה מקעקעים מצויינים, אבל כמוהם, קיימים עוד יותר הרבה מקעקעים חובבנים. שני השיקולים העיקריים שצריכים לבוא בחשבון מבחינתכם כשאתם בוחרים מקעקע, הם: מקצועיות וסטריליות.


קבלו המלצות

אם אתם לא מתקעקעים מנוסים, יהיה לכם קשה מאד לבחון בעצמכם את המקעקע שעומד מולכם. לכן הדרך הכי טובה תהיה, פשוט ללמוד מניסיונם של אחרים. אל תיכנסו באקראיות אל הסטודיו הראשון שתיתקלו בו. אתם לא קונים פחית קולה. אתם הולכים לבצע בגוף שלכם תהליך פשוט אמנם, מבחינה רפואית, אבל מקעקע חובבן עלול לסכן את בריאותכם. חוץ מזה, קעקוע זה לכל החיים. אם תגלו לאחר מעשה, שהמקעקע שבחרתם לא היה מספיק מקצועי, והתוצאה לא תספק אתכם מבחינה אסטטית – אתם בבעיה. לכן, הדרך הטובה ביותר בשבילכם היא פשוט לשאול חברים שכבר נושאים בגאווה קעקוע/ים על גופם, ולקבל מהם המלצה ספציפית על המקעקע שלהם. אל תסתפקו בשם של הסטודיו, כי בהרבה מקומות עובדים מספר מקעקעים, ולכל אחד מהם יש את הרמה שלו. בררו מי המקעקע הספציפי שאליו נשלחתם ולכו רק אליו.


בדקו את רמת הסטריליות

לשמחתינו, מקעקע שעובד בתנאים לא סטריליים הוא דבר נדיר בשנות האלפיים. היום, יותר מתמיד, לשמור על סטריליות של 100% זו משימה פשוטה וזולה. חוץ ממדינות העולם השלישי, כמעט ולא תמצאו מקעקע שמשתמש במחט משומשת או עובד בלי כפפות.

בכל זאת, אל תתביישו לבקש מהמקעקע שיראה לכם איך הוא עובד. אל תסתפקו בחתיכת-נייר שתלויה על הקיר שכתוב בה: "רישיון ממשרד הבריאות". כל אחד יכול להשיג (או לזייף) אחת כזאת. בקשו לראות בעיניים!

מקעקע מקצועי צריך להחזיק בסטודיו מכשיר "אוטוקלאב". זהו מכשיר שנראה כמו תנור, שעובד על חום גבוה (כ-130 מעלות) ואדים. במכשיר הזה אנחנו מעקרים את הכלים שאינם לשימוש חד-פעמי, כדי לוודא ששום יצור לא חי עליהם.

המחטים, הכוסיות שאליהן נמזג הצבע, והתערים שמשמשים לגילוח – חייבים להיות חד-פעמיים.

המחט והטיובה (הצינורית שמושחלת בה המחט) חייבות להגיע באריזה סטרילית סגורה הרמטית. על האריזה יש אינדיקטור שמסמן שהיא עברה סיטרול.

המקעקע חייב לעבוד עם כפפות חד-פעמיות, ואסור לו לגעת במשך ביצוע הקעקוע בשום חפץ שאינו מכוסה בניילון או בנייר מיוחד, פרט לציוד הקעקועים כמובן.


בדקו את רמת המקצועיות

מקעקעים רבים תולים לראווה צילומים של עבודות שלהם על קירות הסטודיו. אם אצל המקעקע שלכם אין תמונות על הקיר – בקשו לראות תיק-עבודות. ( אני לא מאמין שמישהו יהיה שפל עד כדי כך שיראה לכם עבודות שהן לא שלו…) חפשו באלבום הצילומים קעקועים שמתאימים לסגנון הקעקוע שאתם מתכוונים לעשות, ובדקו את הרמה המקצועית שלהם. רוב המקעקעים הטובים מסוגלים לבצע ברמה גבוהה קעקוע מכל סוג שהוא, אבל לכל מקעקע יש סגנון מסויים שהוא מתמחה בו יותר. כך לדוגמה, מקעקע שמתמחה בקעקועים טכניים כמו טרייבלים או קישוטים מדוייקים – לא בהכרח יצליח לבצע קעקוע אומנותי כמו פורטרט בצורה מושלמת.

אמנם יש מקעקעים מצויינים שאינם בעלי כשרון ציור, אבל אם אתם מתכננים קעקוע מקורי ואתם מצפים מהמקעקע שיצייר לכם אותו, חשוב מאד שתבדקו גם את יכולת הציור שלו. למותר לציין, שישנם מקעקעים שהם בעלי כישרון העתקה מצויין, וגם אם אין להם כישרון ציור, הם יצליחו לבצע בצורה מושלמת את הקעקוע, אם מונחת מולם תמונה מוכנה שלו.


שוחחו עם המקעקע

חשוב מאד שתהיה ביניכם לבין המקעקע תקשורת טובה. הוא צריך להיות אינטיליגנט וקשוב, כדי להבין בדיוק מה אתם מבקשים ממנו. חוץ מזה, כדאי גם שהוא יהיה נחמד ולא קצר-רוח ועצבני. פשוט יהיה לכם יותר כיף להתקעקע אצלו, במיוחד אם אתם מתרגשים או פוחדים קצת…


לא לשכוח

אתם לא קונים חולצה, שאם גיליתם אחרי הקנייה שהיא היתה באיכות נמוכה – תוכלו לזרוק אותה לפח ולקנות חדשה. זה הגוף שלכם. להסיר קעקוע זה סיפור לא פשוט, ולתקן קעקוע לא תמיד אפשר. גם אם זה אומר מבחינתכם לחכות קצת עם הקעקוע, לחסוך עוד קצת כסף, או לנסוע קצת יותר רחוק – זה בסוף משתלם. תזכרו: כסף בא והולך, הקעקוע נשאר לנצח! הקמצנים משלמים יותר, ומה שבהתחלה זול – בסוף יעלה ביוקר! תבדקו טוב ואל תתפשרו!!