איך עושים הרחבה?

המקום הפופולרי ביותר להרחבה הוא תנוך האוזן. אבל, באופן עקרוני ניתן גם להרחיב כל פירסינג אחר. למשל: הלשון, הפיטמה, פרינס-אלברט, האף, הספטום וההליקס.
ההרחבה היא בעצם תהליך, שבו אנחנו עולים בהדרגה בעובי העגיל. כלומר, מתחילים מעגיל דק, ואחרי שהגוף התרגל אליו – מכניסים עגיל מעט יותר עבה, וכן הלאה. הזמן שמחכים בין שלב לשלב, הוא שבוע עד שלושה שבועות. ההמתנה בין השלבים היא כדי לתת לגוף להתרגל לעובי הקודם, ולבנות מחדש את התעלה הפנימית שעובר בה העגיל, מבלי לגרום לו טראומה, או חלילה, לקרוע את התעלה. אם התהליך מבוצע בצורה מקצועית, הוא אמור לא לכאוב כמעט בכלל.
בין שלב לשלב, יש לטפל בהרחבה כמו שמטפלים בכל פירסינג אחר, מכיוון שבזמן מתיחת החור, נוצרים בעור קרעים קטנים שעלולים להזדהם.
מה שמחזיק את החור ברוחב שהגעתם אליו בסוף התהליך – הוא העגיל. לכן, אם תורידו אותו – החור יתחיל להתכווץ בחזרה. במידות קטנות, הוא יסגר לחלוטין תוך זמן קצר. אם עשיתם את ההרחבה בצורה מקצועית – החור יסגר בצורה יפה, ללא כל זכר למצבו הקודם.
הרחבה בהליקס או בקונץ', עשוייה לכאוב מאד, מכיוון שהסחוס שם הוא דחוס מאד. לכן, פותחה שיטה אחרת ליצירת חור מורחב במקומות אלה. בשיטה זו, משתמשים בסכין מיוחד, הבנוי בצורת מעגל ובקוטרים שונים, ופשוט מוציאים חתיכה מהאוזן. נכון, זה גם כואב, אבל רק בפעם אחת ולשנייה אחת. שיטה זו עלולה להיות מסוכנת מאד, ויש לבצע אותה אך ורק אצל פירסר מנוסה. החיסרון שלה הוא (או אולי היתרון, בשביל אנשים אחרים), שהיא בלתי הפיכה. כלומר, גם אם תורידו את העגיל – החור כמעט ולא יסגר.
הרחבה דורשת טיפול קבוע. במשך הזמן, מצטבר בתוכה ליכלוך, ומים שחודרים אליה במקלחת עלולים ליצור פטריות. פרט לעניין הבריאותי, זה גם גורם לריח לא נעים. וככל שההרחבה שלכם גדולה יותר – כך הטיפול יהיה חשוב יותר. אני ממליץ, לפחות פעם-פעמיים בשבוע, להוריד את העגיל, אם יש לכם טאנל או פלאג, לנקות אותו ואת החור המורחב, ולהחזיר אותו למקומו. אם יש לכם חישוק, תהיה לכם קצת בעיה לנקות אותו בפנים. אז פשוט סובבו אותו במקלחת מספר פעמים, תחת זרם המים.
חשוב מאד: הקטע האחרון אינו נוגע להרחבה חדשה! בשום אופן אסור להוציא או להזיז את העגיל בשבועות הראשונים! אתם פשוט עלולים לאבד את ההרחבה, מכיוון שהיא תתחיל להתכווץ ברגע שתורידו את העגיל.