האם זה מסוכן?

המשפט המפורסם אומר שהסיכון היחיד שאתם לוקחים כשאתם עושים קעקוע הוא, שתתמכרו לעניין ותמשיכו להתקעקע עוד ועוד… אבל זה נכון רק אם קראתם לעומק את המאמר "איך בוחרים מקעקע?" ויישמתם אותו. מקעקע לא מקצועי מספיק, יסכן את בריאותכם. נגיפים וחיידקים מסוגים אינספור עלולים לחדור לגופכם תוך כדי הקעקוע, אם הוא נעשה בצורה לא מקצועית! אל תשחקו משחקים עם הגוף שלכם, אם אתם אוהבים אותו!

אם בחרתם מקעקע מקצועי וטיפלתם בקעקוע כמו שצריך – אתם יכולים להיות רגועים. הקעקוע יחלים בקלות ללא שום בעיות.

הצבעים שאנחנו משתמשים בהם עשויים מחומרים טיבעיים בלבד, ועוברים בדיקות קפדניות של משרד הבריאות בארץ הייצור שלהם.

עד עכשיו דיברנו על מה שקורה לפני ותוך כדי הקעקוע. עכשיו בואו נדבר על מה שקורה מהרגע שבו יצאתם מהסטודיו עם קעקוע חדש מכוסה בתחבושת או בניילון-נצמד. קיבלתם מהמקעקע הוראות טיפול. (אם ממש התרגשתם ואתם לא זוכרים אותן, תוכלו למצוא אותן גם כאן, במאמר "הוראות טיפול") הוראות אלה הן לא המלצות, הן הוראות! קעקוע הוא פצע לכל דבר, ופצע שלא מטפלים בו – עלול להזדהם. אורך ההחלמה של הקעקוע הוא אינדבדואלי, ומשתנה גם לפי סוג הקעקוע שעשיתם. יש אנשים שהגוף שלהם חזק יותר, יש קעקועים שיצרו טראומה קטנה יותר לגוף (כמו למשל קעקועים קוויים), אבל כולם חייבים לטפל בקעקוע!

אל תורידו את התחבושת לפני הזמן! לגוף לוקח בין שעה לשעתיים (שוב, תלוי בחוזק-הגוף האינדבדואלי שלכם, ובסוג הקעקוע שעשיתם) לסגור את החורים הקטנים שיצרנו לכם בעור. עד אז, התחבושת מונעת מהחיידקים שבאוויר ועל הבגד לחדור פנימה. אז אל תורידו אותה אפילו לשנייה ("…סתם להראות למישהו…")! חוץ מזה, בדרך-כלל הקעקוע קצת מדמם בהתחלה, והתפקיד השני של התחבושת הוא לספוג את הדימום הזה.

הקפידו מאד על מריחת המשחה! המשחה מכילה חומרים אנטיספטיים, כלומר מונעי זיהומים. היא עוזרת לגוף להילחם בחיידקים שהצליחו לחדור לעור דרך הקעקוע ועלולים לגרום לזיהום (אינפקציה). בנוסף, המשחה מרככת את העור במידה הנכונה, ועוזרת לו להגליד את הפצע. יש במשחה גם ויטמינים מסויימים שעוזרים לעור לבנות את עצמו מחדש. אל תמרחו שכבה עבה מידי של המשחה, כדי לא לרכך את העור יתר על המידה, וכדי לא למנוע ממנו כניסת חמצן. מאותה סיבה, לא מומלץ לכסות את הקעקוע בתחבושת ורצוי לאוורר אותו בתדירות גבוהה!

אל תחשפו את הקעקוע לשמש! המקום רגיש. קרינת השמש עלולה לפגוע באיזור הקעקוע מהר יותר מאשר בשאר הגוף. זה יכאב, זה יגרום נזק בלתי-הפיך לקעקוע, והכי חשוב – זה מסוכן! בנוסף, השמש גורמת לשינוי הפיגמנציה של העור (ולכן אנחנו משתזפים בעת חשיפה לשמש). קעקוע חדש, שבו הגוונים עדיין לא קבועים בעור כמו שצריך, עלול לשנות את הכהות שלו כתוצאה מכך.

אל תיכנסו לים או לבריכה! וזה כולל כל מקווה-מים עומדים, כמו אמבטיה, ג'קוזי, מקווה וכדו'. אם תשרו את הקעקוע במים שאינם זורמים, תגרמו לו להתרכך מאד, ואז הצבע (שעדיין לא תפוס במקום כמו שצריך) יתחיל להתפזר אל מסביב לגבולות שלו. זה נראה גועל-נפש, ואי-אפשר לתקן את זה! אז תעשו רק מקלחות רגילות, במים זורמים. וכדאי, שלא יהיו חמים מדי.

שמרו על הקעקוע נקי! חובה לשטוף בעדינות את הקעקוע במים וסבון עדין, לפחות פעם ביום, ורצוי מספר פעמים ביום. מיד אחר-כך, מרחו את המשחה שוב.

החליפו בגדים בתדירות גבוהה, במיוחד בקיץ כשאתם מזיעים.

אל תקרבו אל הקעקוע שום חומר מלבד המשחה, מים או סבון. בשום אופן אל תשתמשו בקרם גוף, מייק-אפ וכדו' על הקעקוע.

הימנעו מחיכוך הקעקוע! כל שיפשוף או גירוד, עלול לפגוע בקעקוע ולהוציא חלקים מהצבע. כמו כן, הוא עלול לפתוח מחדש את הפצע, ולגרום לזיהום וצלקת. לכן, אל תלבשו בגדים צמודים מדי, או תכשיטים שעלולים לחכך את הקעקוע. אל תגלחו את השיער שעליו (בנות, מסביב!), ובמקלחת – אל תסבנו אותו בעזרת ספוג.

אם אתם בכל זאת מרגישים שהקעקוע מתחכך בבגדים, או שהם סופגים לכם ממנו את המשחה – עטפו אותו בניילון נצמד (ולא בתחבושת, כי היא עלולה להידבק לקעקוע, וגם לספוג ממנו את המשחה). החיסרון של הניילון הנצמד הוא, שהוא חונק את הקעקוע ומונע ממנו חמצן. לכן, בכל הזדמנות – הורידו את הניילון ואווררו את הקעקוע.

במשך ההחלמה, כמו כל פצע, הקעקוע מגליד ומתקלף מספר פעמים. אל תעזרו לו להתקלף בשום אופן! שלב ההגלדה עשוי לגרד לכם מאד. אל תגרדו!!

ועוד הערה קטנה: לאחרונה הופצה שמועה, שנשים עם קעקוע בגב התחתון לא יוכלו לקבל זריקת אפידוראל לפני לידה. השמועה עוררה סערה בעולם המקועקעות, ומייד יצאו גדולי הרופאים בעולם והפריכו אותה. ההסבר הוא, שלאחר שהקעקוע מחלים הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מהעור שלכם, רק בצבע אחר. אין בו שום חומר נוסף או רעיל שעלול לחדור לתוך חוט השידרה שלכן בעת ההזרקה, כמו שגרסה השמועה. למרות זאת, יש רופאים שיסרבו לתת לכן זריקת אפידוראל דרך קעקוע. אני מאחל לכן ליפול על רופא שטרח לחקור את העניין לעומק ויודע את העובדות.